בלייזר – מדור הפוקר – פרק 3: הגודל כן קובע!

הפרק השלישי בסדרת כתבות הפוקר של סטס טישקביץ’ ל”בלייזר” והפעם נתייחס לנושא חשוב ששחקנים רבים טועים ונופלים בו פעם אחר פעם: גדלי ההימורים וההעלאות (הסייזינגים) שהם בוחרים.

הנה מספר טיפים מעשיים שיסייעו לכם לבחור בסייזינג המתאים לכל סיטואציה במהלך המשחק:

הקטן גדול יהיה

הכתבה הפעם תהיה קצת יותר עמוסה וארוכה מהרגיל. בגדול די סיימנו עם שלב החפירות התיאורטיות, ועכשיו עוברים לידע מעשי. אנסה להימלט משימוש בפסקאות עמוסות מספרים והגדרות בעזרת טבלאות יחסית פשוטות ומתן דוגמא או שתיים לביאור, אבל צא מנקודת הנחה שללמוד פוקר זאת עבודה קשה ומתמשכת. אני משחק פוקר מעל ל7 שנים, ומרגיש שאני עדיין מאד רחוק מאיזשהי נקודת אופטימום בלתי-נראית בקצה האופק.

שנתחיל? הכתבה של החודש תעסוק במחלה שכיחה שמרבית שחקני הפוקר הינם נשאיה. אותה מחלה איומה נקראית מחלת ה”סייזינג” (6). אני לא בטוח מה המינוח המקביל בעברית, אם בכלל יש אחד. מסתבר שמחלת הסייזינג  היא לא רק שכיחה ביותר, אלא גם לא מוגדרת היטב. אני מדבר על בחירות לא אופטימליות (בלשון המעטה) של גודל ההימור או ההעלאה שלך.

הסיבות ההיסטוריות לבעייתיות של ישראלים עם קביעת גדלי הימורים ברורות ומובנות. מעבר לכך שהישראלים מקדישים מאמצים רבים לשכנע את עצמם כי הגודל לא קובע, מרביתם של שחקני הפוקר הישראלים הגיעו לפוקר המודרני דרך פוקר-חמישה-קלפים (7), או דרך פוקר לימיט (8). במרבית וואריאציות הפוקר הישנות גדלי ההימורים היו קבועים. מישהו הרביץ עליך 10 ש”ח ויש לך יד חזקה, “מה הבעיה נשמה”, עושה רייז שגודלו קבוע מראש לפי 2 מההימור שקדם לך. כמובן שכמות הכסף שנמצאית בקופה לא רלוונטית לגודל ההימור, מכיוון שגודל ההימור עצמו קבוע מראש. ממציאיו הגאונים של הטקסס הולדם עשו מעשה, והוסיפו את צירוף המילים “No Limit” (9). ככה משום מקום, קיבלו שחקני הפוקר את השליטה על גורלם וגורל ידיהם, ונפתח עולם חדש ומופלא של אפשרויות אינסופיות לשחק את המשחק המדהים הזה.

בכתבה הנוכחית נתמקד בקביעת גדלי ההימור המומלצים לפתיחה פרה-פלופ, להימור שלישי פרה-פלופ, ולהעלאות (רייזים) פוסט-פלופ. בכתבות הבאות נתייחס להימורי-המשך, ולתגובה מול הימורי-המשך. כמובן שישנה חשיבות מירבית לטיפוס השחקן שמולך, לגודל הקופה, טקסטורת הלוח, ערימות משחק אפקטיביות ועוד שלל ביטויים שאתה מרפרף עליהם עכשיו בזריזות כי אין לידם כוכבית, אבל כאמור אנחנו קצת קצרים בזמן וביכולת קשב-וריכוז (10), אז קבל איזשהי נוסחת-קסם כללית, ומשם תזרום על עצמך בהתאם לטווחים שהוגדרו.

דבר אלי בגדלים

בוא נדבר על סייזינג-הפתיחה (11) שלך. קודם-כל וראשית לכל, חשוב שתבין כי סייזינג-הפתיחה אמור להשתנות לפי העמדה בה אתה נמצא. למשל – אתה אמור לפתוח מהדילר (12) בסייזינג נמוך משמעותית מאשר הפתיחה שלך מעמדות מוקדמות (13).

ניתן דוגמא פשוטה לשם המחשה. נניח ואתה מוצא עצמך ישוב במשחק פוקר חברי, שקל-שנקל (14). מסיבה לא מובנת כולם מקפלים עד אליך, אתה מוצא את עצמך בכפתור עם יד סבירה-מינוס (15), מחליט לנסות לגנוב את הבליינדים (מצוין!), ומרים לפי 6 מהביג-בליינד, כלומר ל12 ש”ח.

בוא נשחק את הסיטואציה הזאת 5 פעמים, ב4 הראשונות שני הבליינדים מקפלים, ובפעם החמישית אחד מהם מחליט שחלאס, וחוזר עליך ל30 ש”ח. אתה כמובן מקפל, בכל-זאת, כולה יד סבירה-מינוס. אחלה.

ב4 הפעמים שלקחת את היד הרווחת 12 ש”ח בטוטאל (16), ובפעם החמישית כשקיפלת הפסדת 12 ש”ח. ברכותיי, אתה ברייק-איבן. אם תריץ את אותה הדוגמא, רק שהפעם תחליט כי סייזינג הפתיחה שלך מהבאטן הוא פי 3 מהביג-בליינד, תגלה שעכשיו אתה מרוויח 9 ש”ח. בום!

כידוע, אנחנו אוהבים למקסם רווח, ולכן אתה, זה ששואף להיות שחקן פוקר חושב, צריך לשנות את גדלי הפתיחה שלך מעמדות גניבה (17). גם בלייב ובטח-ובטח שבאינטרנט, השתדל לפתוח לפי 3 מהביג-בליינד.

בבואך לפתוח מעמדה אמצעית או מוקדמת בפוקר-אינטרנטי, אתה אמור להישאר עם הסייזינג של עמדות הגניבה. בפוקר-חי לעומת זאת הסיפור קצת שונה, וזה בתכל’ס רק בגלל שלאנשים משעמם לשחק 20 ידיים בשעה (18), אז כולם רוצים לראות פלופ.

בעקרון אם כולם אוהבים לשלם, אז אתה אמור לפתוח רק ידיים חזקות, ועם סייזינג כזה שיהיו מולך 3 שחקנים ומטה בפלופ. כבר שמעתי על משחק “חברי” של שקל-שקל, שבו כל פתיחה מעמדה מוקדמת מקבלת 6 קולים. במקרה כזה המלצתי המקצועית תהיה – תפתח רק נסיכים, מלכות, מלכים, אסים, אס-מלך, ואס-מלכה. אם אתה פותח לפי 10 מהביג-בליינד, ועדיין מקבל 7 תשלומים, אז ההתאמה שלך צריכה להיות פשוט לדחוף את הסולד (20) ושולם על ישראל. מישהו תמיד “בדיוק זז הביתה” ומרגיש מחויב בפני שאר השולחן לוודא שאתה לא עושה את זה עם שבע-שתיים מאותו הצבע. עד פה לגבי סייזינג של פתיחות.

שלישיות או לא להיות

מבחינת סייזינג של הימור שלישי (21), ומבלי בכלל להיכנס לתיאוריית הימור-שלישי וטווחים סטנדרטיים, נהוג ללכת לפי 2.5 מההימור שניצב בפניך כאשר אתה והשחקנים שמולך עם ערימות רדודות (22), לפי 3 כשאתם עם ערימות סטנדרטיות (23), ולפי 3.5 כשאתם עמוקים (24).

בבואך לבצע העלאה (רייז) פוסט-פלופ (25), ומבלי להיכנס כרגע למתי כדאי לעשות רייז ומתי עדיף לקפל או לשלם, נהוג ללכת לפי 2.5 מההימור שניצב לפניך כאשר הלוח יבש (26), לפי 3 כאשר הלוח סטנדרטי (27), ולפי 3.5 כאשר הלוח רטוב (28).

אם אתה אחד מאלו שהמורה ביסודי כינתה אותם “תופס מהר”, אז בטח שמת-לב למוטיב חוזר מבחינת גדלי הסייזינג… לא ארחיב על-כך כרגע, אבל תזכיר לי לדבר איתך באחד מגליונות סוף השנה על “חוק השליש/שני-שליש” של הפוקר. בגדול, יהיה לך קשה מאד לטעות אם כל העלאה שלך תהיה פי 3 מההימור שקדם לך.

בהצלחה ותן להם בראש, נתראה בחודש הבא למקצה שיפורים נוסף.

כוכביות:

1. ביטוי ארמי ידוע שמשמעותו – יוצא לבית-השיכר, כלומר יוצא לשתות בירה. סתם – מרוויח.
2. Continuation Bet. שחקן יכול לבצע הימור-המשך רק בתנאי שהוא היה האחרון שביצע פעולה אגרסיבית ברחוב שקדם לרחוב הנוכחי. לדוגמא – הימור המשך בפלופ אפשרי רק לאחר שאנחנו היינו האחרונים שהימרנו פרה-פלופ.
3. Calling-Station. כינוי לשחקנים שממעטים לבצע העלאות או לקפל ידיים, ועסוקים בעיקר בלהכניס כסף-מת-פאסיבי לקופה. קשה עד בלתי-אפשרי לסלק אותם מאיזשהי יד או דרואו.
4. Chips. מוכר גם בתור ז’יטונים, אסימונים, “הדבר הזה שמשחקים עליו” ומה לא. כל ז’יטון מבטא ערך כספי.
5. פוקר מנצח = פוקר אגרסיבי. בטים ורייזים עדיף על-פני צ’קים וקולים.
6. Sizing. ביטוי כללי שמשמעותו קביעת גודל ההימור או ההעלאה, בהתאם למגוון רחב של משתנים, ויחסית לגודל הקופה וההימורים הקיימים.
7. Five Card Poker. משחק של פעם, במהלכו מקבלים חמישה קלפים, מבצעים סיבוב הימורים, אשר בתומו כל שחקן יכול להחליף כל מספר קלפים בין אף-אחד לכולם. או-אז מתבצע סיבוב הימורים נוסף, ובמקרה הצורך חושפים את הידיים והטובה ביותר מנצחת.
8. Texas Holdem Limit, אותם החוקים כמו משחק הנו-לימיט המוכר, רק שגדלי ההימורים וההעלאות קבועים ומוגבלים ל4 בכל רחוב. דוגמא קלאסית למשחק פלופ בפוקר-לימיט – אני בט ל2, אתה רייז ל4, אני רייז ל6, אתה רייז ל8, אני קול. הנה בא הטרן, חוזר חלילה.
9. אין גבול לדימיון. במקרה שלנו, אין גבול לגודל ההימור. אם הימרת עלי 2 ש”ח, אני יכול לחזור אליך ל4 ש”ח, או ל400 ש”ח, הבחירה בידי.
10. ADD = Attention Deficit Disorder. עוד מחלה ישראלית ידועה, שהפעם מביאה אותה בהפוכה, מסתבר שADD טוב לפוקר באינטרנט ולסטארט-אפים.
11. Open Bet, מוכר גם בתור RFI , שזה קיצור של Raise First In. על-מנת ששחקן יוכל לפתוח יד, הוא חייב שכולם יעשו פולד עד אליו. אם מישהו עשה לימפ לפניך, אתה כבר לא יכול לפתוח את היד, וההימור שלך יקרא “הימור בידוד”.
12. Dealer/Button, העמדה הכי טובה בפוקר, האחרון לדבר לאחר הפלופ, והעמדה הטובה ביותר לגנוב ממנה את הבליינדים.
13. EP = Early Position. לרוב העמדות המוקדמות יהיו השלושה הראשונים לדבר פרה-פלופ.
14. כאשר רושמים “משחקים שקל-שנקל”, או “משחק 1-2 חברי”, מתכוונים למשחק בו הסמול-בליינד הוא 1 שקלים, והביג-בליינד הינו 2 שקלים.
15. נגיד קינג-6 לא מאותו הצבע
16. כל פעם שהבליינדים מקפלים, אתה מרוויח שקל מהסמול-בליינד, שנקל מהביג-בליינד, כפול 4 פעמים = 12 ש”ח טובין וטקילין.
17. Steal Positions. עמדות אופטימליות לגניבת בליינדים מכיוון שלא נשארו הרבה שחקנים בקופה. העמדות הינן – קאט-אוף (CO), דילר (BU), סמול-בליינד (SB).
18. בשולחן של 9 שחקנים, עם דילר מקצועי, מדברים על 20 ידיים בשעה. אצלך בחבר’ה כנראה שזה בין 10 ל15 ידיים לשעה. שחקן שמשחק 4 שולחנות במקביל באינטרנט ישחק כ320 ידיים בשעה.
19. Range. הטווח שלך זה כלל הידיים שמשחקות “ככה”. למשל – טווח הפתיחה שלך מהדילר זה כל הידיים שאתה פותח איתן מהדילר, בהינתן פולדים עד אליך. טווח צר זה יחסית מעט ידיים, טווח רחב זה יחסית הרבה ידיים. טווח חלש מורכב בעיקר מידיים חלשות. טווח חזק מורכב בעיקר מידיים חזקות. יורחב עד-מאד בגליונות הבאים.
20. All-In, המהלך האולטימטיבי בפוקר, שם את השחקן השני בפני החלטה על כל הכסף שלו או שלך. משפט-פוקר ידוע הולך ככה – “עדיף לדחוף אול-אין מאשר לשלם אול-אין”.
21. 21.  3Bet. לת’רבט. שחקן יכול לבצע הימור שלישי רק אם הוא ניצב בפני הימור שני. דוגמא להימור שני – פתיחה פרה-פלופ.
22. Shallow Stacks. מרבית המשחקים הביתיים בארץ שמשוחקים בצורת טורנירים נערכים תחת תנאים של ערימות רדודות, בייחוד אחרי יותר משעה של משחק. לצורך העניין, ערימה רדודה הינה ערימה של 60 ביג-בליינדס ומטה.
23. Normal/Standard Stacks. ערימה ממוצעת כפי שמשוחקים מרבית משחקי הקאש באינטרנט ובקזינואים בחו”ל. לרוב נעה בין 60 ל120 ביג-בליינדס.
24. Deep Stacks. חלק ניכר מהמשחקים החבריים בארץ משוחקים עם ערימות מאד עמוקות. מכיר את זה שאתה יושב במשחק של “1-2”, ולכולם מאחורה יש 1000 ש”ח? אז זה. באינטרנט ערימה עמוקה זה 200 ביג-בליינדס ומעלה. בפוקר-חי כבר ראיתי קופות של 2000 ביג-בליינדס.
25. Post Flop. הרחובות שבאים אחרי הפרה-פלופ, כלומר – הפלופ, הטרן והריבר. מכיר את זה שאין לו מושג מה הוא עושה פרה-פלופ, אבל כולם שונאים לשחק מולו אחרי הפלופ? זה נקרא יכולות פוסט-פלופ גבוהות, אינסטינקטים טובים של פוקר.
26. Dry Board. לוח יבש הינו לוח שמאד קשה לפגוע עליו. דוגמא ללוח מאד יבש – מלכה, 7, 2, בלי ריצה לצבע. מצב סטנדרטי ללוח יבש – מישהו עושה בט, כולם מקפלים.
27. Normal/Standard Board. לוח סטנדרטי או נורמלי הינו לוח ממוצע. דוגמא ללוח שכזה – אס, עשר, 6, יש ריצה לצבע.
28. Wet Board. לוח רטוב הינו לוח שהמון ידיים מתחברות עליו חזק. דוגמא ללוח מאד רטוב – נסיך, עשר, תשע, יש ריצה לצבע. מצב סטנדרטי ללוח רטוב – מישהו עושה בט, מישהו עושה רייז, פתאום בלי לשים-לב יש חמישה שחקנים באול-אין בפלופ.